איך נראה כשל שוק?

הפוסט הקודם שלי על מחירי דירות בישראל נקרא ע״י קרוב ל - 2000 איש, וייצר לא מעט תגובות (״אין סיכוי שמחירי הדירות בישראל לא עלו״). בסיומו הבטחתי שאסביר את הטענה שלי ביתר פירוט, אבל מכיוון שאני עדיין אוסף נתונים, החלטתי לכתוב פוסט על תופעה די מוזרה (לדעתי) שעולה הרבה כסף לאזרחים בישראל.

כמה זה ״הרבה״? חישוב שלי מראה שמאז שנת 2008 מדובר ב 1.6 מיליארד ש״ח לערך.
כן, אמרתי מילארד ושש מאות מיליון ש״ח.

כשמדברים על ״מנגנון השוק״ ו״כשל שוק״ הרבה פעמים מתייחסים לצד ההיצע - לחברות שמספקות מוצרים ושירותים לציבור. לכן בד״כ אומרים שיש כשל שוק, למשל, כשנוצר מונופול שיכול להעלות מחירים של מוצרים.
לפעמים אומרים שיש כשל שוק כי יש רגולציה מגבילה - נניח בישראל טוענים שמאוד קשה לפתוח בנק חדש, ולכן הבנקים הקיימים יכולים להשית עלויות גבוהות על הציבור.
לפעמים אומרים שיש כשל שוק בגלל פערי מידע בין היצרן לצרכן - אם נניח שיש מוצר מאוד מורכב, וליצרנים יש מידע על האיכות של המוצר שלצרכנים אין את הכלים להעריך אותו, אז היצרן יכול ״לעבוד״ על הצרכנים ולגבות מהם מחירים גבוהים.

מעטים המקרים בהם מדברים על כשל שוק מצד הביקוש - מצד הצרכנים. בעקרון הטיעון הוא כזה: ״אם השוק חופשי ותחרותי, ולכולם יש מידע מספיק, אז הצרכנים יבחרו את המוצרים הכי טובים עבורם״.

בפוסט הזה אנסה להראות שני מוצרים בישראל שקיים לגביהם הרבה מידע, השוק יחסית תחרותי, קל לעבור ביניהם, ועדיין הנתונים מראים שייתכן והצרכנים קונים בהרבה מקרים את המוצר הנחות יותר, ובמחיר גבוה יותר.
אני זהיר בקביעה שלי ולא אומר ״הצרכנים בטוח טועים״, כי תמיד יש הסברים נוספים, אבל זו בהחלט תופעה שקשה להסביר לדעתי.

כדי להסביר את התופעה, אתחיל באנלוגיה.
נניח שכל כמה שנים אתם רוכשים רכב חדש, ובמשך שנים אתם קונים בדיוק את דגם X האהוב עליכם של יצרן מסוים.

כל חמש שנים אתם קונים את הגרסה החדשה של דגם X.

יום אחד בא אליכם סוכן המכירות ואומר לכם שיש גם את דגם X, כמו שאתם רגילים, אבל יש דגם חדש ששמו Y.
הוא מיוצר ע״י אותו יצרן, והוא בדיוק אותו הדגם, רק הוסיפו לו עוד כריות אוויר לשם הבטיחות, והמנוע שלו טיפה יותר טוב.

לרכב יש את אותם ביצועים, ואותם נתונים, ואותו גודל והכל בדיוק אותו דבר.
מעבר לכך, אומר לכם הסוכן, דגם Y זול יותר מדגם X.

נניח שאני לא עובד עליכם, ואין כאן איזו התחכמות - איזה רכב הייתם קונים? האם לא ברור שאת Y?

ובכן, בפוסט הזה אראה לכם שיש לא מעט אנשים שהיו ממשיכים לקנות את דגם X. גם אם מדובר בדגם פחות איכותי ויקר יותר.

אני ממש לא יודע מה הסיבה לתופעה הזו. אולי זה הרגל, אולי זו עצלנות, אולי זה חוסר מודעות.
אני בטוח שמאוד קשה להסביר אותה בצורה רציונלית.

באנלוגיה שלנו, דגם X נקרא ״קופת גמל״ ודגם Y נקרא ״קרן פנסיה״.

אם אתם לא יודעים איך עובדת פנסיה, אני ממליץ לקרוא את הפוסט המצוין של אסף, אבל לא זו הפואנטה.

הפואנטה היא כזו - מאז שנת 2008, כספים שמופקדים לקרן פנסיה ולקופת גמל בישראל הם בעלי אותן זכויות בדיוק.
הכספים האלו מושקעים לפי מדיניות ההשקעה של הקרן, וכאשר תבואו לפדות אותם בזמן הפרישה, תקבלו קצבה.
ובגלל שקופת גמל לא יודעת לתת לכם קצבה, תצטרכו בכל מקרה להעביר את הכסף דקה לפני הפרישה לקרן פנסיה כדי שתוכלו למשוך אותו.

מה מעניין בכל הנושא הזה? ובכן, שני המוצרים כביכול זהים, אבל קרן פנסיה זולה יותר. משמעותית. ואע״פ שקרן פנסיה זולה יותר, אנחנו רואים כספים רבים שמושקעים בקופות גמל כל שנה. כמה זה ״רבים״? בערך 4 מיליארד ש״ח בשנה. שמושקעים במוצר יקר בצורה מהותית.

אז למה בכלל שני המוצרים האלה קיימים אם אין ביניהם הבדלים? ובכן, יש כמה הבדלים היסטוריים, וכמה הבדלים שעדיין קיימים היום.

היסטורית (לפני שנת 2008), קופת גמל אפשרה משיכה של כל הסכום שנצבר בה לאחר 15 שנה, ובצורה של סכום חד פעמי (זה נקרא משיכה הונית), ואילו פנסיה אפשרה רק קבלת קצבה חודשית בגיל הפרישה למשך החיים. לכן, בעבר היה ״יתרון״ כביכול לקופת גמל עבור חלק מהאנשים - אפשר היה למשוך את הכספים בבת אחת, ולא היה צריך לחכות לגיל הפרישה.
בפועל קופת גמל שימשה חשבון חסכון פטור ממס לתקופה של 15 שנה עבור הרבה אנשים.

ההבדל הזה כבר לא קיים היום, כפי שציינתי. בנוסף, עד רפורמת בכר בשנת 2005, הרבה מקופות הגמל הוחזקו ונוהלו ע״י בנקים, ואילו קרנות פנסיה נוהלו ע״י חברות ביטוח. היום גם ההבדל הזה אינו קיים וגם קופות הגמל וגם קרנות הפנסיה מנוהלות ע״י אותם גופים בדיוק (חברות ביטוח ובתי השקעות).

מה ההבדלים שקיימים כיום?
1. קופת גמל היא רק מכשיר לחסכון והשקעה של כסף. קרן פנסיה גם מעניקה לכם גם ביטוח שארים וביטוח נכות - כספים שבני משפחתכם יקבלו אם תעברו מן העולם, וכספים שאתם תקבלו אם תפצעו כתוצאה מעבודתכם. יש מעט קופות גמל שגם מציעות ביטוח חיים יחד עם החסכון, אבל הן מועטות, ובכל מקרה הוא יקר יותר ממה שמציעה קרן פנסיה. הביטוחים האלה עולים עוד כסף, כסף שאתם לא משלמים אם אתם מפקידים לקופת גמל.
2. קרן הפנסיה מכילה ערבות ״הדדית״. הדרך שלה לממן את ביטוח השארים והנכות היא ע״י קיבוץ של מספר רב של חוסכים, והסתמכות על כך שהסיכון יתפזר על כולם. בפועל זה אומר שאם באותה שנה נפטרו או נפצעו הרבה מהחברים בקרן הפנסיה (יותר מהצפוי), הקרן תפסיד כסף ותפגע בתשואה של החוסכים, ואם יקרה המצב ההפוך, הקרן תרוויח כסף, ותשואת החוסכים תעלה. זה נקרא ״תשואה דמוגרפית״.
3. מגוון קופות הגמל גדול יחסית, ויש להן הרבה מסלולי השקעות שונים. ייתכן וחוסכים שמעוניינים במסלולים מסויימים שאינם מוצעים בקרנות הפנסיה יעדיפו את קופות הגמל.
4. דמי הניהול בקרן הפנסיה ובקופות הגמל מוגבלים ע״י החוק, אבל בצורה שונה. קרן פנסיה רשאית לגבות 0.5% מההון הצבור ו - 6% מהכספים המופקדים בכל שנה, ואילו קופת גמל כיום רשאית לגבות 1.05% מההון הצבור ן - 4% מהכספים המופקדים (אלו מספרים החל מ - 2012).
4. לקרנות פנסיה מותר להשקיע באג״ח עם תשואה מובטחת מהמדינה, ולקופות גמל אסור. מהבחינה הזו יש לקרנות הפנסיה יתרון מסוים.

בהנתן ההבדלים האלה, אני מנסה לשאול שלוש שאלות בפוסט הזה:
1. אם קופות הגמל אינן עדיפות והן יקרות יותר, האם משקיעים הפסיקו להפקיד כספים לקופות האלו?
כלומר, האם משקיעים עדיין קונים את המוצר הישן והפחות איכותי שהם רגילים אליו?

2. האם המוצר שנקרא ״קופת גמל״ עדיף על המוצר שנקרא ״קרן פנסיה״ מבחינה איכותית, או להיפך?
בשאלה הזו אני נזהר. קשה מאוד להשוות בין מוצרים שהם שונים ולקבוע מי ״עדיף״. מעבר לכך, הקביעה הזו עלולה להחשב כהמלצה או ייעוץ. אני מדגיש שהיא לא.

3. אם קופת גמל אינה ״עדיפה״, האם היא יותר זולה? כלומר האם דמי הניהול בקופות גמל נמוכים יותר?

נתחיל בשאלה הראשונה:
האם עדיין מושקע כסף בקופות גמל
כפי שתיארתי, בשנת 2008 שינו את הכללים עבור קופות גמל, וכל כספים חדשים שהופקדו אליהן מאז אינם ניתנים למשיכה לאחר 15 שנה ובאופן חד פעמי, אלא רק בתור קצבה חודשית לאחר פרישה.
בעקרון זה שינה מאוד את המוצר הזה (שנקרא קופת גמל) והפך אותו לפחות כדאי, כי לפני השינוי תמיד אפשר היה גם למשוך מוקדם ובבת אחת, וגם כמובן להחזיק אותו יותר ולמשוך טיפין טיפין, ולאחר השינוי, אחת האפשרויות התבטלה.

לכן אנחנו מצפים לנפילה בהפקדות סביב שנת 2008, וזה מה שאנו אכן רואים:

מצד שני אנחנו עדיין רואים שמושקעים כספים רבים כל שנה בקופות גמל. בערך 4 מיליארד ש״ח בשנה. לא בדיוק נפילה לאפס.

האם קופת גמל עדיפה על קרן פנסיה?
בגרף הבא מושוות התשואות של כלל קופות הגמל לתשואות של כלל קרנות הפנסיה:

העמודות הכחולות מציינות את תשואות קופות הגמל, והעמודות האדומות את קרנות הפנסיה.

כפי שניתן לראות, החל משנת 2005 (רפורמת בכר), התשואות של קרנות הפנסיה וקופות הגמל כמעט זהות, פרט לשנות משבר בהן קרנות הפנסיה השיגו תשואה גבוהה יותר (פחות שלילית), ושנת 2009 בה קופות הגמל השיגו תשואה מעט גבוהה יותר.
בחישוב מצטבר, החל מ - 2008 קרנות הפנסיה עדיפות על קופות הגמל מבחינת התשואה שלהן. זה אמנם לא טווח זמן ארוך במיוחד, אבל היינו מצפים להבדלים חדים יותר אם היה מדובר במוצר שמשקיעים בוחרים בו כי הוא מניב תשואה משמעותית יותר גבוהה.

מעבר לכך, התשואה של קרנות הפנסיה בגרף כוללת גם את התשואה הדמוגרפית. כלומר בינתיים הסיכון של הביטוח ההדדי בין הקרנות אינו פוגע בחברים בקרן.

האם קופות הגמל זולות יותר מקרנות הפנסיה?
בשני הגרפים הקודמים הראיתי שעדיין מושקעים סכומים רבים בקופות גמל, ושקרנות הפנסיה זהות או עדיפות מבחינת התשואה לקופות הגמל.

המסקנה במקרה הזה צריכה להיות שהמוצר הפחות איכותי כנראה זול יותר, ולכן קונים אותו חלק מהלקוחות.

הגרף לסיום מראה את דמי הניהול מהצבירה של קופות הגמל לעומת קרנות הפנסיה:

נתונים על דמי הניהול של קרנות הפנסיה מופיעים באינטרנט רק משנת 2005, אבל כפי שניתן לראות, קופות הגמל יקרות הרבה יותר מקרנות הפנסיה בכספים שהן מנהלות.

איך מסבירים את התופעה?

ייתכנו מספר הסברים ״רציונליים״ לכאורה לתופעה הזו. בואו נראה אם אפשר לפסול אותם:
1. תשואה יותר גבוהה של קופות הגמל - ראינו בגרף שזה לא המצב.

2. לקופת גמל יש יתרון אם אינך מעוניין לשלם על הביטוחים הנלווים - זה נכון, וייתכן שזה מסביר את המשך ההפקדות לקופות הגמל. קשה לי להאמין שזה יסביר 4 מיליארד ש״ח בשנה. האם שווה לשלם פי שניים דמי ניהול בשביל ההזדמנות לא לקנות ביטוח? קשה לי להאמין.

3. ייתכן ודמי הניהול עבור הכספים החדשים שמופקדים יותר נמוכים מדמי הניהול של הפנסיה, ואילו עבור הכספים הישנים (אלה שאפשר למשוך בצורה הונית) דמי הניהול גבוהים בגלל האופציה למשוך אותם כהון.
זה ייתכן, ויותר קשה לפסול את ההסבר הזה בעזרת הנתונים הנוכחיים, אבל חישוב מקורב שעשיתי (הנחתי שדמי הניהול על כסף ישן נשארו כמו ב - 2007, וחישבתי את דמי הניהול על כסף חדש שצריך להתאים לנתונים) מראה שבינתיים קופות הגמל גובות גם יותר דמי ניהול על כסף חדש ולא רק על כסף ישן.

4. לקרנות פנסיה יש דמי ניהול גבוהים מההפקדה, ואילו לקופות הגמל היו רק דמי ניהול מהצבירה. אולי ההבדל מוסבר על-ידי כך?
ובכן - ביצעתי את החישוב עבור הכספים שהופקדו החל מ - 2008 לקופות גמל, והשוויתי לתשואה לאחר ניכוי דמי ניהול מצבירה ומהפקדה אם הכספים היו מושקעים בקרן פנסיה. התוצאות נשארו מאוד דומות.

5. לקופת גמל יש יתרון ארביטראז׳ (תודה לאתגר לוי שעלה על הטריק הזה) - בעקרון אפשר להפקיד כסף לקופת גמל בלי דמי ניהול מההפקדה (יש הרבה כאלה), ודקה לאחר מכן לעביר את הכסף לקרן פנסיה בה דמי הניהול מהצבירה נמוכים יותר. כך חוסכים את דמי הניהול מההפקדה של קרן הפנסיה, כי העברות הן בחינם ולא מוגבלות בכמות או במספר.
זה טריק נחמד (ואפילו כדאי). אם הוא היה מסביר הפקדות של 4 מיליארד ש״ח בשנה, היינו רואים גידול במשיכות מקופות הגמל בהיקף של סכום ההפקדות כל שנה. לא ראינו גידול כזה. להיפך - יש קיטון לאורך זמן בכמות המשיכות.

6. פעם היו כללי מס על כספים מסויימים שיצרו יתרון להפקדה לקופת גמל עבור עצמאים. ייתכן וזה גם המצב כיום, ומה שאנו רואים הוא אותם כספים שמופקדים. את ההסבר הזה קשה לפסול, ואם זה המצב אז זו תוצאה הגיונית לחלוטין. כמות הכספים היא בערך חצי מההפקדות שהיו בעבר, ולכן אני לא בטוח שההסבר הזה סביר לכל הכספים (אבל כאן אשמח לדעת מה דעכם בתגובות אם אתם מכירים את הפרטים).

בקיצור, זו תופעה מאוד מוזרה. ההפרש בעלויות, מחישוב בסיסי שלי הוא בערך 1.6 מיליארד ש״ח ב - 7 שנים. יותר מ - 200 מיליון ש״ח לשנה בדמי ניהול על מוצר שנראה על פניו נחות יותר.

הרבה פעמים שואלים אותי מדוע אין תחרות ויש ריכוזיות בישראל. אני טוען שהבעיה היא לא רק בקיום אלטרנטיבות (״אין מספיק שחקנים״), אלא גם ברצון ובנכונות של הצרכנים לעבור למוצר אחר ממה שהם רגילים אליו, ואשכרה למלא את הטופס שנדרש כדי לקנות מוצר אחר.

הדבר שקול לקניית חלב תנובה בסופר גם אם חלב יוטבתה או טרה זולים יותר, וקשה לכם להבדיל ביניהם אם לא היו עטופים בלוגו אחר.

הוספת תחרות ושכלול השוק מספקת אופציות לצרכנים, אבל הצרכנים בסוף צריכים גם לבצע החלטות בעצמם כדי להרוויח מהשיפור.

הערה לסיום: הפוסט הזה יצא ארוך מהרגיל ועוסק בנושא משעמם ומורכב (פנסיה), אבל הוא מנסה להראות תופעה של התנהגות צרכנים ״מוזרה״ בשוק שיחסית קל למדוד בו את איכות המוצרים ולהשוות ביניהם.
אם יש לכם תאוריות או הסברים אחרים לתופעה, אשמח שתצרפו אותן בתגובה, וכרגיל, אשמח אם תפיצו את הפוסט לחבריכם ותרשמו לרשימת התפוצה מצד ימין למעלה.