כמה אתם שווים?

מכיוון שבשנים האחרונות השיח הכלכלי בישראל הפך לנושא מרכזי, מעניין אותי לראות את ההבדלים שנוצרים בין השיטה "האמריקאית" לשיטה "הישראלית" לניהול אישי של כספים ולביצוע החלטות כלכליות.

ההבדלים העיקריים שאני מוצא בשיטות הוא הגישה למידע בנושאים כלכליים, וההסברים שהאדם הממוצע מקבל בנוגע להחלטות שהוא מבצע. באופן כללי, נראה כי בישראל דוגלים בשיטת "ניתן לך המון מידע ופרטים וכך תוכל לבצע החלטות טובות", ואילו בארה"ב הגישה פטרוניסטית הרבה יותר: "נקבע בחוק איך יינתן לך המידע, ואז ניתן לך מתכון מדויק והמלצות ברורות שאם תבצע אותן יהיה בסדר".

למה זה מעניין? כי זה כמעט ההיפך ממה שהייתם מצפים - במדינת ישראל הריכוזית המידע הכלכלי מפוזר ומבולגן ואין הרבה סטנדרטים בשיח הכלכלי, ואילו בארה"ב ה"חופשית", כולם מדברים באותה שפה, ויש הקפדה יתרה על איך מוצג מידע לצרכן.

הנה כמה דוגמאות:

1. כשאתם מזמינים כרטיס אשראי בארה"ב, תקבלו דף אחד שמפרט את תנאי הכרטיס. הדף הזה יראה זהה עבור כל מנפיקי הכרטיסים, והפורמט נקבע בחוק. לפני כמה שנים היה דיון שלם על גודל הפונט שבו יש להציג את הריבית השנתית, למשל.

2. כאשר אתם מבקשים משכנתא מבנק, תקבלו מסמך בפורמט אחיד שנקרא Good Faith Estimate, שמפרט את כל עלויות המשכנא והנפקתה. החוק מפרט בדיוק מה יכלול המסמך, ואילו מספרים עלולם להשתנות (ומה גובה השינוי המותר) מזמן מתן ההצעה ועד קבלת המשכנתא.

באופן כללי, כמעט לכל נושא כלכלי יש בארה"ב קבוצה של מושגים סטדנרטיים, ומספר שמודד אותו. יש דירוג אשראי מספרי, יש את היחס בין החובות להכנסה שלכם שקובע את גובה המשכנתא שתוכלו לקחת וכו' וכו'.

כל הסטנדרטיזציה הזו מאוד מקלה על החיים. צריכים להבין פעם אחת איך דברים עובדים, ואח"כ כמעט לא מתעסקים בנושא, אבל בכל רגע נתון יודעים אם מצבכם טוב או רע.

וזו מטרת הפוסט הזו - לענות על השאלה הפשוטה הבאה - האם אתם יודעים האם מצבכם הכלכלי טוב או רע?

האם משפחה עם שני ילדים בה בני הזוג בני 35 וגרים בדירה בבעלותם, עם משכנתא בגובה מיליון שקל, אוברדרפט בבנק של מינוס 50 אלף ש"ח והכנסה חודשית נטו של 20 אלף ש"ח במצב טוב או רע?

ואם מדובר ברווקה בת 25?

ואם מדובר בגרוש בן 45 עם שלושה ילדים, אבל בלי מינוס?

בקיצור - קשה לומר. הכל תלוי בנתונים האישיים שלכם, אבל גם בנתונים של אחרים.

אם כל בני גילכם בעלי הכנסה דומה ללא חובות ואתם בעלי חובות, מצבכם היחסי רע. אם כולם בעלי חובות (נניח משכנתא), ייתכן וזהו שלב סביר בחיים בו הנכם בחובות.

נניח שתרצו לענות על השאלה הזו - "מה מצבי הכלכלי" עבור עצמכם - כיצד תעשו זאת?

זהו הפוסט האינטראקטיבי הראשון שאני כותב. בסופו תוכלו לענות על השאלה הזו, אבל הוא יבקש מכם לעשות מעט שיעורי בית כדי להגיע לתשובה. אני מקווה שתעשו אותם, ותעזרו לי לאסוף מידע בנושא המצב הכלכלי שיעזור לשפר את השיטה לעתיד.

המושג העיקרי שחסר לנו הוא "שווי עצמי" או Net Worth ((http://en.wikipedia.org/wiki/Net_worth)) באנגלית.

הוא כל-כך חסר שאפילו אין לו ערך וויקיפדיה בעברית, הלמ"ס לא עורך סקרים שמודדים אותו, ובפועל כמעט ולא תמצאו אזכור שלו בעברית.

באנגלית, לעומת זאת, מדידת שווי עצמי היא משהו שבשגרה, וישנן אפילו קטגוריות של High Net Worth Individuals , שבעברית מכונים מיליונרים, וגם Ultra High Net Worth Individuals , או מילארדרים בעברית.

כפי שניתן לראות בגרף, בארה"ב יש מעקב מתמיד על השווי העצמי של בתי אב. בכל רגע נתון אתם יכולים למלא סקר עם מספר פרטים אישיים ולדעת אם מצבכם טוב או רע יחסית לחציון.

מהו שווי עצמי?

השווי העצמי שלכם הוא סך כל הנכסים שיש בידיכם פחות סך כל החובות שלכם. זה אולי נשמע מסובך, אבל זה לא ממש.

נכסים כוללים: מזומן, פקדונות וחסכונות בבנקים, שווי חשבונות השקעות בבנקים ובבתי השקעות, שווי קרנות השתלמות ופרישה (פנסיה, קופות גמל, ביטוח מנהלים) ושווי דירות שבבעלותכם.

חובות כוללים: אוברדרפט (מינוס בבנק), הלוואות מהבנק, מכרטיסי אשראי ואחרים, תשלומים בכרטיסי אשראי שעוד לא שילמתם על מוצרים שקניתם ומשכנתא.

שימו לב שבנכסים לא נהוג לכלול מוצרי צריכה שבבעלותכם כמו בגדים, מכוניות, מחשבים וכו', אע"פ שבאופן עקרוני יש להם שווי כספי. בנוסף, קיימת השאלה של התחשבות בדירה/בית שבה אתם גרים. האם כוללים את השווי שלה בנכסים שלכם (ואז גם את המשכנתא בחובות), או שחושבים עליה בתור מוצר צריכה ולא בתור מוצר חסכון, וככזה לא כוללים את השווי שלה.

הפתרון הפשוט הוא לחשב שני מספרים - שווי עצמי שכולל את הדירה שבבעלותכם והמשכנתא, ושווי שאינו כולל את שווי הדירה והמשכנתא.

החישוב של השווי העצמי הוא פשוט יחסית - סוכמים את סך הנכסים ואת סך החובות בנפרד, ואז מחסרים את החובות מהנכסים. דווקא חלק החובות הוא הפשוט  - אם תפתחו את חשבון הבנק שלכם תראו את יתרת החובה (מינוס) שלכם. בחשבון כרטיס האשראי תמצאו את גובה מסגרת האשראי שבה אתם עושים שימוש (שבפועל כוללת את התשלומים שעוד לא שילמתם), ובדווחי המשכנתא תמצאו את הקרן שנותר לכם לשלם.

בצד הנכסים, קל לסכום את גובה המזומן והחסכונות שלכם. את שווי ההשקעות ניתן לקבל מבית ההשקעות שלכם ביום שבו תעשו את החישוב. את שווי כספי הפרישה וקרנות ההשתלמות אתם יכולים לקחת מהדוחות השנתיים שמגיעים בימים אלה.

מה עם שווי הדירה שבבעלותכם? כמה היא שווה? אם רכשתם את הדירה בשנים האחרונות (עד 3 שנים) אע"פ שערכה ייתכן ועלה, אני ממליץ לחשב את ערכה כגובה המחיר ששילמתם עליה. אם ערכה ירד, ואתם יודעים את שוויה, הכניסו את השווי המעודכן.

אם זוהי דירה שרכשתם לפני שנים רבות, אולי הגיע הזמן להעריך כמה היא שווה. אתם יכולים לעשות שימוש באתר כמו מדלן, ולמצוא את השכונה בה אתם גרים. האתר יספק לשכונה הערכה לשווי של דירה חדשה או מיד שנייה לפי מספר החדרים בה, וגם הערכה לשווי של מטר רבוע, אותו אתם יכולים להכפיל בשטח הדירה שלכם וכך לקבל את שוויה.

אפשרות אחרת היא לעשות שימוש במחירון הדירות של לוי-יצחק, או במחירונים אחרים באינטרנט.

לאחר שחיסרתם את שווי החובות מהנכסים, תקבלו את השווי העצמי שלכם. בהמשך מופיעים לינקים לטבלאות שבניתי כדי להקל על החישובים.

אם התוצאה שלילית, מצבכם אינו טוב - אתם נמצאים ביותר חובות משהנכם בעלי חסכונות, ולאורך זמן המצב רק יחמיר.

גם אם התוצאה חיובית המצב אינו בהכרח מזהיר - הכל תלוי בכמה חיובי המצב, בגילכם, ובתכניות שלכם לחסכון. אדם שנמצא לפני פרישה וצריך להסתמך על ההכנסה שלו מחסכון לפרישה, מביטוח לאומי ומחסכונות אישיים יצטרך שווי עצמי גבוה הרבה יותר מאדם בן 25 אשר סיים כרגע את לימודיו האקדמיים ורק נכנס לשוק העבודה.

איך מחשבים שווי עצמי?

בישראל אין ממש מעקב (או שלא מצאתי אחד) על שווי הנכסים של בתי אב בצורה פרטנית. לכן קשה לומר מהו השווי העצמי הצפוי והרצוי לכל אדם לפי גילו והשכר שלו.

כדי לתת תשובה ראשונית, בניתי שני כלים פשוטים וסקר שאני מקווה שיעזרו לפתור את המצב. כאן מגיע חלק שיעורי הבית של הפוסט.

בלינק הזה תמצאו שתי טבלאות לחישוב. לא תוכלו לשנות את הנתונים בהם, אבל תוכלו לייצר לכם העתק משלכם ע"י File->Make A Copy לשימושכם האישי.

אשמח אם תעשו בהם שימוש ותכתבו תגובות על השימוש בטבלאות בפוסט הזה - האם הוא הכלים שימושיים, מה מורכב בהם, מה לא ברור וניתן לשפר וכו'.

הטבלה הראשונה נקראת "כמה אמור להיות לי", ומבצעת הערכ מאוד גסה של השווי העצמי שצריך להיות בידיכם בהנתן כמה נתונים. הנתונים שעליכם להזין הם:

1. הגיל שבו התחלתם לעבוד במשרה מלאה - למשל, עבור אנשים ששירתו שירות מלא בצבא, למדו לתואר ראשון ואז התחילו לעבוד, מדובר בגיל בין 23 ל - 27 בד"כ.
2. גילכם כיום.
3. שכר התחלתי - השכר הראשון ברוטו שקיבלתם בעבודה הראשונה שלכם במשרה מלאה.  לדוגמא, השכר הראשון שקיבלתי במשרה מלאה בגיל 21 (עת נכנסתי לשירות קבע) היה של כ - 6,000 ש"ח לחודש ברוטו.
4. שכר נוכחי - הכניסו את השכר ברוטו שאתם מרוויחים כיום.
5. חסכון התחלתי משכר - הזינו את גובה החסכון החודשי שלכם באחוזים מהשכר ההתחלתי. חשוב לשים לב שהחסכון כולל את החסכון שלכם לפרישה ואת קרן ההשתלמות, אם אתם זכאים לאחת. לכן, לדוגמא, החסכון לפרישה הוא בד"כ 18.33% מהשכר, לקרן ההשתלמות הוא 10% מהשכר, ובנוסף עליכם להוסיף את הסכום שחסכתם מהנטו שנכנס לבנק. לדעתי (וזו דיעה אישית), חסכון של 10% או 15% מהנטו הוא סכום מינימלי שאדם צריך לחסוך כדי לפתח בטחון כלכלי לאורך תקופה ארוכה. לכן, החסכון ההתחלתי מהשכר צריך להיות בגובה של 35% עד 40% מהשכר. אם זה נשמע לכם הרבה, זכרו ש - 28.33% מסכום זה מופרשים לפיצויי פיטורים, פרישה וקרן השתלמות.
6. חסכון נוכחי מהשכר - באופן דומה לחסכון ההתחלתי שלכם מהשכר (כשהתחלתם לעבוד), הזינו את אחוז החסכון שלכם מהשכר כיום. מצד ימין יופיעו בירוק סכומי החסכון בפועל כך שתוכלו לוודא אותם לפי תלוש המשכורת שלכם והחסכון שאתם מצליחים לחסוך כל חודש.
7. תשואה שנתית על החסכון - אם אתם משקיעים את כספיכם, ויודעים לומר בערך מהי התשואה שלכם עליו, הזינו כאן את המספר. תשואה של 4% היא תשואה סבירה להשגה לטווח ארוך ללא סיכון מיוחד.

הטבלה השנייה נקראת "כמה יש לי" ותעזור לכם לחשב את השווי העצמי הנוכחי שלכם. את התאים בצהוב עליכם למלא בנתונים, והתאים בירוק יתמלאו בצורה אוטומטית ואינכם צריכים לשנות אותם. לצד כל תא שעליכם למלא רשמתי הסבר על סוג הידע שעליכם לאסוף.

מצבי טוב או רע?

הטבלה המכונה "כמה אמור להיות לי" אמורה לתת לכם תחושה האם אתם בכיוון הנכון. אם המספרים בה גבוהים מהתשובה שקיבלתם ב"כמה יש לי", כדאי שתעצרו ותבצעו בדק בית, ותבינו מדוע אינכם מצליחים לחסוך מספיק, ואיך ניתן לשפר את המצב.

טבלת "כמה אמור" מתבססת על מודל פשטני שבניתי, ויש בו כל מיני הנחות שייתכן ואינן נכונות או מדויקות. מכיוון שאין נתונים על ישראל, קשה לבדוק אותו. ייתכן שהוא מדויק, וייתכן שלא, ולשם כך אני זקוק לעזרתכם.

אני מעוניין לאסוף נתונים ולבנות טבלאות עבור ישראל שדומות לאלו שמופיעות פה. בעזרת הנתונים האלה אפשר יהיה לכייל את המודל ככה שהוא ידע לחזות מה אמור להיות השווי העצמי של משפחה במצב טוב לפי הנתונים שלה.

אם סיימתם לחשב את השווי העצמי שלכם, בבקשה מלאו את הסקר הקצר.

לכשיתאספו מספיק תשובות, אפרסם נתונים על השווי העצמי של ישראלים לפי חתכים שונים.

אוקיי, ומה עכשיו?

עכשיו נחים. או יותר נכון, מרגע שביצעתם חישוב ראשוני של השווי העצמי, רצוי לעקוב אחריו בצורה מסודרת אחת לתקופה. אני עוקב אחרי שלנו אחת לכמה חודשים (בערך רבעון), אבל כנראה שגם אחת לשנה זה מספיק.

פרט למקרים קיצוניים (או לגיל פרישה), השווי העצמי שלכם אמור לעלות עם הזמן אם מצבכם טוב, אם כתוצאה מחסכון של כספים או תשואה על השקעות. ירידה בשווי העצמי היא אינדיקציה פשוטה יחסית לכך שמשהו אינו כשורה, וכדאי שתבדקו את ההוצאות וההכנסות שלכם.

וכמו תמיד - אשמח אם תפיצו את הפוסט הלאה, תסייעו במילוי הפרטים, ותרשמו לעדכונים במייל או בפייסבוק מהבלוג.