לא סולידית?

השבוע פרץ הפוסט הבא את מחסום ההערכה/מרמור של הרבה קוראים, לפי מדד הפייסבוק שלי. (המצאה פרטית שלי. לא משהו מדעי).

תמצית הפוסט - ע"י חיים מתוכננים היטב, עם הוצאות מצומצמות וצריכה מינימלית, ניתן להתקיים היטב מהוצאה ממוצעת של 3,873 ש"ח בישראל. בנוסף על כך, אם יש חסכון מספיק המספק הכנסה פסיבית, ניתן להפסיק לעבוד לגמרי ולחיות רק מאותה הכנסה. את הזמן הפנוי ניתן לבלות ככל העולה על רוחכם.

עיקר הדיון על הפוסט ואידאולוגיית החיים של "הסולידית" התבסס על השאלה האם רמת חייה נמוכה, גבוהה או ראויה, ובנוסף האם גישתה לחיים היא קיצונית או לא, ובאיזו זכות היא מטיפה לאחרים.

בפועל, דורין (הסולידית) מיישמת אידאולוגית מחיה המכונה Early Retirement Extreme שהומצאה ע"י אירופי חד אבחנה שהגיע למסקנה שאם יצמצם מספיק את הוצאותיו ויחסוך אחוז גדול מהכנסתו (גדול מאוד - 70% ומעלה), תוך מספר שנים מועט יגיע למצב שבו החסכון גדול מספיק כדי לאפשר לו להפסיק לעבוד.

את תיאור השיטה הכלכלית, ואת האידאולוגיה ניתן ללמוד באתר המעולה שבנה. אני ממליץ על החלק מצד שמאל למטה שמכונה "מייקאובר ב - 21 יום". החלקים הטובים באתר לדעתי הם הניתוחים הכלכליים, לא החלקים האידאולוגיים, שלא בהכרח יתאימו לכל אחד.

אז למה "לא סולידית"? כי המספרים לא מסתדרים לי. כרגיל, הכל מבוסס על הערכות וחישובי אצבע, וייתכן שאני טועה בגדול, אבל השאלה הבסיסית היא - האם ניתן להפעיל את אידאולוגיית  ERE בישראל ולהגיע לעצמאות פיננסית תוך 5-7 שנים כפי שמתארת הסולידית, ואם כן, לאיזה פלח אוכלוסיה הדבר רלוונטי?

להלן הניתוח - שיטת ERE מחולקת לשתי תקופות חיים - תקופת עבודה רגילה וחסכון של חלק גדול מאוד מההכנסה, ותקופה שנייה בה הצטבר חסכון גדול וניתן לחיות רק מההכנסות הפסיביות מהשקעת הכספים. אני מעוניין להתמקד בתקופה הראשונה - האם ניתן להגיע לחסכון שישנו בידי הסולידית בפרק זמן סביר?

אז כמה חסכון יש בידי הסולידית? לפי תיאורי הבלוג שלה, היא שואפת להוצאה של 3% מההון שלה בשנה. אם השקעותיה מניבות תשואה של 6%, אז הוצאה של 3% היא סבירה - שאר ה - 3% ישמרו את ערך הכסף צמוד לאינפלציה, והשנה תתחיל ותגמר מאוזן.

אם הוצאה של 3,873 ש"ח היא ההוצאה החודשית, מהו גובה החסכון המשתמע מכך? החסכון הוא של כ - 1.5 מיליון ש"ח (יש הנחות מקלות - הסכום הנדרש בפועל גבוה יותר בגלל מיסוי).

כמה זמן ייקח להגיע לחסכון כזה? הנוסחה מתוארת כאן.

עם חסכון של 50% מהמשכורת, ייקח 33 שנים להגיע לחסכון הנ"ל (כלומר, עבודה כמעט עד הפנסיה). עם חסכון של 80% מהמשכורת מדובר ב - 8.3 שנים, ועם חסכון של 90% מהמשכורת, מדובר ב - 3.7 שנים.

נשמע טוב, לא? נחסוך 90% מהמשכורת, ותוך כ - 4 שנים נוכל להפסיק לעבוד.

כאן טמונה הבעיה - אם ההוצאה המינימלית היא 3,873 ש"ח בחודש, והיא מהווה רק 10% מהמשכורת נטו, הרי שצריך להרוויח 38,730 ש"ח נטו בחודש. לא בדיוק שכר חציוני, או ממוצע, או בעשירון התשיעי.

אז בואו נקל על עצמנו קצת - נניח שניקח את הפוסט הבא ונעשה שימוש במספרים שבו:

הנחה ראשונה - שכר חודשי נטו של 8,000 ש"ח בחודש. בדיקה קצרצרה באתר הלמ"ס מעלה שמדובר בהשתייכות לעשירון ה - 8 ומעלה. כלומר ההנחה (ולכן השיטה הזו) אינה רלוונטית לכ - 75% מהאוכלוסיה בישראל. לסיבור האוזן, מדובר בשכר ברוטו של כ - 9,050 ש"ח עבור רווק עצמאי ללא ילדים, שכר שגבוה במעט מהשכר הממוצע במשק.

הנחה שנייה - הוצאה חודשית של 3,873 ש"ח בחודש.  אם ההכנסה היא של 8,000 ש"ח בחודש, וזו ההוצאה, השאר הוא חסכון. והשאר הוא כ- 52%.

נפעיל את הנוסחא מלמעלה, ונקבל כ - 31 שנות חסכון. אם נתחשב באפקט הריבית דריבית על פני התקופה הארוכה, התקופה הזו תתקצר לכ - 20 שנה, תוך הנחה שהשכר בתקופה הזו יעלה בהתאם לאינפלציה.

מסקנה (עצובה) - אם תשתייכו לעשירון ה - 8 בישראל, ותחיו בצמצום רב במטרה לחסוך ככל הניתן, ייקח לכם 20 שנים לחסוך את הסכום הנדרש כדי להפסיק לעבוד ולחיות מהחסכון.

רק אז תוכלו לעבור לשלב השני של חייכם נטולי הדאגות, בו מתמקדת הסולידית.

איך ייתכן שהשיטה הנ"ל פועלת בארה"ב ולא בישראל? האם יש כאן שקר, או ייפוי המציאות? התשובה היא כמובן לא - יש פשוט הבדלים מהותיים בין ההוצאות של ג'ייקוב (אתר ERE) לדורין (אתר "הסולידית") בארה"ב ובישראל.

האמריקאי מעיד שהוצאותיו השנתיות הן כ - 7,000 דולר בשנה. בשער הנוכחי של הדולר מדובר בהוצאה שנתית של כ - 24,500 ש"ח. הסולידית? הוציאה 46,474 ש"ח בשנה. כמעט פי שניים.

במילים אחרות, העוני (או הדלות) בישראל יקרים פי שניים מבארה"ב. עצוב מאוד. חשוב לציין שג'ייקוב גר בברקלי, מהאזורים היקרים בארה"ב.

ומה בתחום ההכנסות? ג'ייקוב הכניס שכר שנתי של כ - 40 אלף דולר לשנה (כ - 11,600 ש"ח ברוטו לחודש). במחוז של ברקלי מדובר בהכנסה גבוהה ב - 13% מההכנסה החציונית. המקבילה הישראלית היא הכנסה חודשית של כ - 7,000 ש"ח ברוטו.

אז אם מוציאים פי שניים למחיה בישראל, ומכניסים כ - 60% מבארה"ב, אל תצפו לפרוש תוך 7 שנים גם אם הצטמצמתם כהוגן.

הערה לסיום: שאלו אותי אנשים אם אני חושב שהסולידית מגזימה, שרלטנית וכו'. התשובה היא שכמובן שלא - הנתונים שהיא מספקת אמיתיים לחלוטין, ובהחלט ניתן לחיות בישראל ברמת ההוצאות שהיא מתארת, ואפילו בצורה סבירה לדעתי (על כך בפוסט הבא שלי). ההתמקדות בהוצאות היא הבעייתית במקרה הזה, כי בישראל צד ההכנסה מאוד בעייתי, וללא התחשבות בו, יש פחות רלוונטיות לקיצוץ כה דרסטי בהוצאות לשם השגת תוצאות בטווח הקצר.

וכמה תודות: לדובי קננגיסר על הרעיון (הוא כרגיל, צדק). לדניאל קוורטלר על התיקון בנוגע לריבית דריבית, לגיא שהביא לתשומת ליבי טעות בחישוב שכר הברוטו עבור שכר נטו של 8,000 ש"ח ולאחרים שמצאו טעויות פה ושם.